ישראל כגרורה

ארגוני הטרור הציוניים הוקמו לפני פרסום החלטה 181 של האומות המאוחדות + ההתפתחויות של 1947 ו-1948 שהובילו להופעת "הנכבה" ולהקמת הישות הישראלית הבלתי לגיטימית...

הקונגרס הציוני הראשון נערך ב-29 באוגוסט 1897 בעיר בזל, שווייץ, ביוזמתו של בנימין זאב הרצל. בקונגרס השתתפו כ-200 נציגים מיהדות אירופה וממקומות נוספים, והוא נחשב לאבן דרך מרכזית בתולדות התנועה הציונית. מטרת הקונגרס הייתה לייסד תשתית ארגונית ומדינית לתנועה הציונית ולגבש תוכנית להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. במהלך הקונגרס הוחלט על הקמת ההסתדרות[...]

בשנים 1947 ו־1948 התרחשו אירועים דרמטיים בארץ ישראל, שהובילו להקמת מדינת ישראל ולהגירת המונית של מאות אלפי פלסטינים. החלטת האומות המאוחדות מס' 181, אשר התקבלה בנובמבר 1947, קבעה את תוכנית החלוקה, אך נדחתה על ידי העולם הערבי. לאחר סיום המנדט הבריטי במאי 1948, הוכרזה הקמת מדינת ישראל, מה שגרם לפריצת מלחמת 1948 (מלחמת הנכבה), שבמהלכה[...]

התפשטות ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים נתפסת בעיני רבים כתהליך אגרסיבי ובלתי חוקי, המזכיר התפשטות בלתי נשלטת – מעין 'גרורה מדינית'. מדיניות זו מעמיקה את הסכסוך ומערערת את הסיכוי לשלום צודק באזור.

בהאלף השלישי, ישראל ניהלה מספר מלחמות הרסניות נגד הפלסטינים ברצועת עזה ונגד חזבאללה בלבנון. עימותים אלו כללו מבצעים צבאיים רחבי היקף, הפצצות אוויריות ופגיעה באוכלוסייה אזרחית. הפעולות גרמו לאלפי הרוגים ולנזקים כבדים לתשתיות אזרחיות. מדינות וארגונים בינלאומיים רבים ביקרו את השימוש המופרז בכוח מצד ישראל.

במהלך העשורים הראשונים של האלף השלישי, ישראל ניהלה כמה סבבי לחימה אלימים מול הפלסטינים ברצועת עזה ומול חזבאללה בלבנון. מערכות אלה, כמו מלחמת לבנון השנייה (2006) ומלחמות נגד עזה (כגון עופרת יצוקה, צוק איתן, ושומר החומות), גבו מחיר כבד בנפש וברכוש, בעיקר מצד האוכלוסייה האזרחית. העימותים הללו מדגישים את המתיחות המתמשכת באזור ואת הקושי בהשגת[...]

בפרק זה נסקור כיצד קמה הישות הציונית הבלתי לגיטימית על אדמת פלסטין הכבושה, תוך התבססות על החלטות מדיניות בינלאומיות, פעולות אלימות ודחיקת העם הפלסטיני מאדמתו. נבחן את הרקע ההיסטורי, את האירועים המרכזיים של שנות 1947–1948, ואת ההשלכות שממשיכות לעצב את המציאות עד היום.